החלטה בתיק בש"א 12980/05

1.         בין המשיבה (להלן:"המועצה") לבין המבקשת (להלן:החברה") קיים סכסוך מתמשך על רקע היות החברה מחזיקה בשטח הנקרא "מתחם הבאר" שבבעלות המועצה. המבקש הוא מנהל בחברה.

2.         ביום 10.3.04, התקיימה פגישה שתכליתה היתה יישוב המחלוקת בין הצדדים. בפגישה זו נכח המבקש והוא חתום על הפרטיכל שסיכם את מה שהוסכם בפגישה. בין ההסכמות היתה גם הסכמה למסור את קביעת דמי השכירות החל מ-26.8.97 לשמאי מכריע שישמש כבורר, עוד הוסכם שעד לקבלת פסק הבורר יעוכבו כל ההליכים המשפטיים שהיו תלויים ועומדים  ועוד הוסכם שהמועצה תיזום תוכנית לשינוי יעוד הקרקע בשיתוף עם המבקש.

3.         ביום 15.4.05, נחתם הסכם בוררות בין המועצה מחד לבין המבקש והחברה מאידך לפיו מונה יו"ר לשכת השמאים מר עדי כבורר דן יחיד, אך הבורר שהוסכם עליו הודיע שהוא לא יוכל לשמש כבורר ולכן המועצה הגישה בקשה לבימ"ש זה כי כי ימונה בורר אחר (ת.א. 800/04).  התיק נקבע לדיון בפני כב' השופטת ש. וסרקרוג.

4.         עוד לפני הדיון הגיעו הצדדים להסכמה שהבוררת תהיה השמאית מירה ישראלי ומסמך על כך נחתם והוגש לביהמ"ש.

5.         ביום 14.10.04, התקיים דיון בפני כב' השופטת וסרקרוג ובמהלכו היא מינתה את גב' ישראלי כבוררת בהתאם להסכמת הצדדים.

            במהלך הדיון, לפני שהוחלט כאמור, הודיע עו"ד וינראוך ב"כ המבקש, כי לאור המסמך המוסכם, הצדדים לבוררות הם רק המועצה והחברה ולא המבקש וכי אם הדבר אינו מקובל על המועצה הוא מבקש לשקול את עמדתו לגבי ההסכמה.

            בפסק הדין שכתבה כב' השופטת וסרקרוג לאחר שהושמעו דברים אלו, נאמר כי גם המבקש הוא צד לבוררות, עם זאת שמורה למבקש הזכות לנקוט בהליך ככל שזה נוגע לשאלה אם המבקש בכשירותו האישית הוא אכן צד לבוררות.

6.         ימים ספורים לאחר שניתן פסק דין זה פנו המבקש והחברה בהמרצת פתיחה נשוא התיק שלפני, בה ביקשו כי ביהמ"ש יצהיר:

א.         שהמבקש אינו צד לבוררות.

ב.         שפסק הבורר לא יבוצע עד שתקיים המועצה את התחייבותה לייזום תוכנית לשינוי יעוד.

7.         בדיון מיקדמי שקיימתי ביקש ב"כ המבקש לאפשר לו לתקן את המרצת הפתיחה ולהוסיף לה סעדים נוספים, זאת נוכח מה שעלה  מהתשובה שהוגשה ע"י המועצה לעתירה המקורית. איפשרתי הגשת המרצת פתיחה מתוקנת. זו הוגשה בנוסף לשני הסעדים שהתבקשו בעתירה המקורית, התבקשו הפעם העתירות הבאות:

א.         להצהיר שהמועצה הפרה את התחייבותה להפסיק את כל ההליכים שהיו תלויים ועומדים ולכן פסק הדין שניתן ביום 7.3.05 בת.א. 19254/98 בבית משפט השלום בטל ומבוטל והמועצה אינה זכאית לממשו.

ב.         להצהיר על ביטול מינויה של הבוררות ותחת זאת לקבוע כשמאי, בורר שאין ולא היה לו קשר עם מי מהצדדים.

ג.          להצהיר כי המועצה נוהגת בענינם של המבקשים בחוסר תום לב תוך נסיון לנשל את המבקשת מזכויותיה במיתחם הבאר ע"י קביעת דמי שימוש ראויים בלתי סבירים לחלק הלא מוגן שבמתחם.

8.         במסגרת הסעד  ב' (היינו להצהיר על ביטול מינויה של הבוררת) הגישו המבקשים את הבקשה נשוא החלטה זו לצו מניעה זמני שיאסור על הבוררת ליתן פסק בורר.

            בקשה זו מנומקת בשני נימוקים:

א.         המועצה, כאשר הציעה  את גב' ישראלי כבוררת לא גילתה שהיא עובדת במישרין עם המועצה ונציגיה.

ב.         הבוררת נתנה החלטת ביניים ביום 28.2.05, שחורגת לדעת המבקשים מסמכותה לפי שטר הבוררין.

9.         אני נתתי צו זמני כמבוקש עד לדיון בבקשה במעמד הצדדים, דיון אותו קבעתי ליום 20.9.05.